נעים מאד, אני גלעד, ביבליותרפיסט, מתמחה בפסיכותרפיה דינמית, עורך טיפולים בזום מאז ימי ראשית הקורונה. עורך טיפולים בזום ובאופן פרונטלי בקליניקה פרטית בתא, במשרתי הציבורית מטפל במרפאה לבריאות הנפש 'הארבעה', ת"א.
הקורונה הביאה איתה אפשרות חיים שלא הייתה קיימת, מצאתי את עצמי לאורך השנים פוגש אנשים ממקומות שונים בעולם שהאינטימיות של העברית כשפת אם אפשרה להם מקום שייתכן והיה חסר להם בזמן שטופלו בשפת המקום – אנגלית או כל שפה אחרת.
מאחר ואני מטפל גם טיפול פרונטלי בקליניקה שלי בתל אביב השאלה מה מיטיב יותר עם מטופלי, המפגש הפיזי הבלתי אמצעי או המפגש באונליין השאיר אותי לא עם תשובה אחת ברורה.
לכאורה מפגש פנים אל פנים מאפשר ומזמן קרבה ויכולת לקרוא שפת גוף, לשים לב להשתנקות, דמעה, הזדגגות מבט, הפנית ראש הצידה ועוד אך יש מרכיבים קריטיים לקשר – וטיפול דינמי מבוסס על קשר – שהמרחק הפיזי אינו משפיע עליהם, הכרה והזדהות עם ניסיונות חיים, ריחות וטעמים של מקומות ספציפיים, ניואנסים דקים של שפה ועוד.
ההמלצה שלי, בשל העובדה שהטיפול מבוסס קשר, היא לנסות, להרגיש, לבדוק איך חושבים יחד, איזו תנועה נפשית נוצרת.
טיפול בעיני מיצר תנועה תנועה נפשית באופן טבעי, המקום שנוצר עקב הפורקן של הרגשות מבסס אפשרות לתובנה – אף שהיא אינה הכרחית לשינוי.
אני מנוסה מאד בעבודה עם גילאים שונים, החל מנערות ונערים וכלה בבנות ובני הגיל השלישי, אני מוכשר להתמודד עם מצבים נפשיים אקוטיים וכרוניים, תמיד עומדת מול עיני השאלה מה ההחזקה המיטבית הנדרשת, ייתכן ואחשוב שטיפול זקוק להחזקה פסיכיאטרית ותרופתית צמודה או לתכיפות פגישות של יותר מפעם בשבוע וייתכן כי פגישה אחת בשבוע תספיק.
אני מזמין אותך ליצור קשר, לבחינה הדדית, האם המענה אותו אני מציע עשוי להיטיב.
