חרדה מצמצמת את העולם, דברים רבים נתפסים כמאיימים אפילו שככל הנראה אינם כאלה. חרדה גורמת לנו להיות זהירים יתר על המידה, מתוחים ולחוצים גם כשלא צריך, לדאוג מאד ואף לתאר לעצמנו את התרחישים הגרועים ביותר שעלולים לקרות. חרדה גורמת לנו להימנע מדברים רבים שרצינו לעשות, מדברים רבים שרצינו להגיד, אנו עשויים שלא לנסות, לחוות ואף להצליח ולשגשג בשל החרדה. חרדה עשויה לגרום לנו להסתגר להימנע מלפגוש אנשים ולפתח אינטראקציות חדשות.
חרדה עשויה להביא איתה תסכול רב, תחושת כישלון ואף ייאוש על שאיננו מגשימים את מי שאנחנו.
איני מכיר דרך המעלימה את החרדה או הופכת אותה לדבר מה לא מורגש, חרדה תהיה נוכחת בעוצמה כזו או אחרת, השאלה איך אנחנו כסובלים ממנה לומדים לחיות איתה יחד באופן המיטבי שאנו יכולים. איך יחד עם חרדה אנחנו ממשיכים לפעול, להשפיע, ליצור, לצחוק, למצות את החיים בכל כוחנו.
ייתכן, יש אפשרות כזו, שטיפול בחרדה עשוי להביא איתו, מתוך התבוננות במקורות החרדה, "פיסה" של שקט המאפשרת לערוך הפרדה בין החרדה לדברים לכשעצמם. הפרדה כזו עשויה לאפשר לנו להבין מה אנחנו רוצים מעצמנו מה היינו מבקשים שיקרה ובאיזה אופן. במילים אחרות ההבנה מביאה איתה שקט, הכרה בכוחה של החרדה והשפעתה עלינו, מעצם הבנת הכוח אנו יכולים לבחור כיצד להתמודד איתו, אף שזהו אחד הדברים הקשים ביותר לחרדים, עצם עשיית הדבר ממנו אנו חרדים מוביל לסיפוק והשקטה. מבין הדברים הבלעתי עובדה חשובה שנאמרה כבר ואני חוזר עליה, חרדה מביאה איתה הימנעות, בדרך כלל, ההתבוננות בהימנעות ואיסוף כוחות נפש להתנסות בה, על אף ההימנעות, היא מפתח להשקטת החרדה.
לקריאה נוספת:
תובנות אודות הבסיס הביולוגי לחרדה - מחקר של מכון ויצמן למדע