אודות image
נעים מאד, אני גלעד, מטפל רגשי (התמחות ביבליותרפיה, מבוגרים, טיפול יום באר-יעקב). האוכלוסייה בה אני מטפל היא של מבוגרים, בקליניקה פרטית (ת"א) ומרפאת בריאות הנפש ברחובות, ובני נוער, בקליניקה פרטית (ת"א) ובביה"ס תיכון מקיף ח' בראשון לציון.

אני יודע עד כמה עשויה להיות קשה המחויבות הכלכלית הכרוכה בטיפול רגשי פרטי. בחרתי להעניק טיפול רגשי בעלות של 250 ש"ח למפגש, לכל הפחות, בכמה וכמה חודשי פתיחתו של קשר.

בקליניקה אני פוגש במטופלים במגוון מצבים, בהתאם להם אני מתמקם כמטפל, החל ממצבי משבר אקוטיים על רקע מחלה, אובדן, מלחמה(עקורים ונפגעים), פיטורין, פרידה, נתק משפחתי, טיפול בבן משפחה חולה (יש לעיתים מטופלים הנזקקים במצבים אלה, לשני מפגשים שבועיים ובין הפגישות לשיחות טלפוניות, יש ואני מבקש גם ליווי נוסף, פסיכיאטרי, להיטיב את ההחזקה ולהשלים אותה) דרך התמודדות עם מצבים מתמשכים של משבר, מחלות כרוניות וכלה במצבים בהם יש קושי או נטל רגשי שהחיים מביאים איתם ללא אירוע משברי "מיוחד", שינוי כיוון מקצועי, בחינה של זוגיות, התבגרות, עיסוק בשאלות קיומיות או\ו בסוגיות של "התפתחות וצמיחה" רגשית. (בד"כ ה"סטינג הרגיל", פגישות חד שבועיות)
בשל היותי אמן ליווי של תהליכי יצירה קרוב מאד לליבי.

וביתר פירוט, אני מטפל במנעד של קשיים רגשיים: קשיים בזוגיות קיימת, סיום זוגיות ופתיחת "פרק חדש", מציאת זוגיות ובניית משפחה, מציאת עבודה וביסוס קריירה. יצירה, טיפוח ושיפור קשרים חברתיים. הבנה של תהליכים חברתיים על בסיס התבוננות עצמית וחברתית (בעיקר עם אסי"ם – אוטיזם בתפקוד גבוהה לרבות אספרגר).הפרעת קשב על השלכותיה הרגשיות הנרחבות וצרכי ההתארגנות הנלווים. תמיכה בתהליכי יצירה של אמנים.
עיבוד טראומה הנובעת ממלחמה, התעללות, תאונת עבודה, מחלת אדם קרוב. התמודדות (תמיכה והחזקה) עם קושי נפשי של בן משפחה קרוב. עיבוד ותמיכה בשכול אובדן ואובדנות(דורשת החזקה פסיכיאטרית תומכת), התמודדות עם דיכאון והפרעות חרדה על שלל צורותיהם לרבות אפיזודה דיכאונית (שאינה דורשת טיפול אינטנסיבי בטיפול יום או אשפוז מלא), דיכאון כרוני (דיסתימיה).הפרעות אישיות, בירור זהות מינית.

באופן בו אני מטפל יש מקום מרכזי לשיחה (פסיכותרפיה באוריינטציה דינמית). על פי צרכי המטופל\ת ורצונה\ו אני משלב התנסויות ביבליותרפיות.



המלצת מטופלת א. לאחר קשר בן שנה וחצי - כ 50 מפגשים:

אני יודעת שכנראה לא נהוג להביא מתנות בסוף טיפול אז החלטתי לכתוב לך כמה מילים לקראת סיום.
רציתי להגיד לך תודה ענקית על הדרך שהעברת אותי, בשבילים שהובלת אותי להבין את הנפש שלי קצת יותר.
נכון, הרבה עבודה אני עשיתי בעצמי אבל לא אקח כמובן מאליו את מי שישב בקשב רב כשהייתי צריכה וגם מתי שלא.
בטח משמח לדעת ששינית למשהו חיים שלמים, דרך להסתכל ולבחון את הנפש ביתר סבלנות.
כנראה שאזכור אותך לנצח כי אתה כתוב לי ביומן, אז תודה ענקית על הכל.
אמן שתצליח לשנות עוד !

המלצת מטופלת ש. לאחר טיפול קצר מועד בן מפגשים ספורים:

תודה לך גלעד
למרות שהיו רק מעט מפגשים
היה לי כיף לבא ולקבל טיפול מסור
זה עשה לי טוב כל הטיפול הזה
תודה רבה


אני יודע עד כמה עשויה להיות קשה המחויבות הכלכלית הכרוכה בטיפול רגשי פרטי.
בחרתי במסגרת יכולותיי הכלכליות להעניק מחיר מופחת למטופל\ת החווה קושי כלכלי.
הלוואי ויעלה בידי לעזור. ‏‏
טיפול רגשי באוריינטציה דינמית מבוסס על יצירת הקשר בין מטופל ומטפל.‏ ביסוס והעמקת הקשר מובילים ל "היות יחד", יצירת יחידה אחת של מחשבה ותחושה המאפשרת למטופל ‏לחשוב ‏את עצמו באופן מבסס, מצמיח ומחזק.‏ טיפול רגשי אונליין נשען על המפגש הייחודי בין מטפל למטופל, יש מקרים בהם כדאי וצריך להתחיל את הקשר ‏במפגשי פנים אל פנים ויש מקרים בהם נוצר קשר מיטיב וחזק, החל מההתחלה, באמצעות המפגש הוירטואלי.‏ אף שטיפול רגשי אונליין מציב מספר אתגרים טכניים, מנסיוני, דאגה ל "סטינג" הטכני מפנה את המקום לקרבה ושותפות. טיפול רגשי אונליין מתאים לדוברות.י עברית בישראל ובעולם, אני זמין ופתוח, ככל שניתן, לתיאום וקביעה.

טיפול רגשי מאפשר להתמודד עם המצע או התשתית לסימפטומים שאנו רואים על "פני השטח".  
באמצעות טיפול רגשי מתאפשר שינוי יסודי באופן בו אנו מתייחסים לעצמנו ולקושי שלנו, אנו משתנים וממשיכים להיות, בעוצמה וכוח גדולים יותר, מי שאנחנו.
באופן טבעי ניתן לחזות בזרימה של אנרגיה נפשית למקומות של צמיחה שמביאה איתה שגשוג וגדילה. התהליך עשוי להבנות בנפש משהו שמכוח ידיעתו העצמית וניסיונו הוא סתגלן – מתאים את עצמו בקלות גדולה יותר למגוון של מצבים.
נוכל להתבונן בתופעות רגשיות של כעס, עצבים, עצב, חוסר סבלנות, חרדה שמעצם העיבוד וההתבוננות בהן כוחן נחלש והן עוברות שינוי למשהו שמשרת אותנו יותר. כך עשויה מטופלת שמגיעה עם דיכאון (באפיזודה דיכאונית) בשל היותה בגיל בו היא מצפה מעצמה לקריירה ומשפחה, להבין תוך כדי טיפול שהיא נמנעת מלעסוק בסוגיות אלה (ייתכן כתוצאה מחרדה או\ו תולדה של אירועי עבר טראומטיים) וכי יסוד של בטחון שהיא כה זקוקה לו לא קיים בחייה. (ולכן עליה להמשיך להסתמך על הוריה מה שמעציב אותה מאד – פוגע בדימוי העצמי שלה) לעיתים קרובות בתחילתו של תהליך ניתן אך להיות עם הדברים, עם הכאב, הקושי והחוסר, באופן טבעי מתוך מצע נפשי זה, עשויים להתחיל ולבצבץ, עם הזמן, ניצנים ראשונים מבשרי שינוי. אלה הם תולדה של היות האזורים הנפשיים "מעובדים ומוכנים יותר" למחזורי צמיחה חדשים. לכל נפש את הזמן והמקום שלה, לכל נפש את הצרכים והרצונות הייחודיים לה, לכל נפש "תמונת נוף" שונה. הטיפול מבקש "להחיות" תמונות אלה ולתקף אותן כך שלעיתים מתוך כאוס וחוסר ידיעה מתבררים אט אט הדברים ומתגבשים לכדי תוכנית חיים קונקרטית ופרקטית מאד.
הטיפול יוצר "גשר" בין עולם הנפש המוכמן והסודי, שלעיתים אינו ידוע אף לנו, למציאות על כל מורכבויותיה ודרישותיה. בסופו של תהליך אנו עדים למטופלת שיכולה ומסוגלת לאתגריה הרבים, מתוך ידיעה עמוקה של עצמה, כך שהיא בקשר עם ומשרתת את צרכיה ומשאלותיה ככל שהוא יכולה.
פרטים מקצועיים  image
השכלה אקדמית והכשרה: 
תלמיד שנה א' בתוכנית תלת-שנתית לפסיכותרפיה בגישה פסיכודינמית, ביה"ס לעבודה סוציאלית, אונ' תל-אביב
מוסמך ביבליותרפיה, סמינר הקיבוצים, התמחות במחלקת טיפול-יום, מבוגרים, ביה"ח הפסיכיאטרי ב.יעקב.
בוגר פסיכולוגיה, אונ' בן-גוריון.

ניסיון מקצועי:
מטפל רגשי, מרפאת בריאות הנפש, מבוגרים, רחובות - "מרחבים".
מטפל רגשי, מרפאות חוץ, מבוגרים, ביה"ח הפסיכיאטרי ב.יעקב - "מרחבים".
מטפל רגשי, המחלקה לטיפול יום מבוגרים, ביה"ח הפסיכיאטרי ב.יעקב - "מרחבים".
מטפל רגשי, שפ"ח ראשל"צ.
מטפל רגשי, חטיבה עליונה וחטיבת ביניים, מקיף ח', ראשל"צ.
מטפל רגשי, ישיבה תיכונית, "צביה אלישיב", לוד
מה זו ביבליותרפיה ?  image
ביבליותרפיה (טיפול באמצעות אמנות הספרות), היא ממקצועות בריאות הנפש אשר מבקשים ‏להרחיב ‏ולהעמיק ‏את השיח (באמצעות דיבור – פסיכותרפיה ) הטיפולי באמצעות אמנות הספרות או לחילופין להשתמש ‏באמנות ‏הספרות ‏כטיפול עצמו‎. ‎

ככל טיפול נפשי (באוריינטציה פסיכו-דינמית) הוא מתבסס על קשר מטפל-מטופל. ‏מטופלים שונים משתמשים בקשר באופן שונה. על ביבליותרפיסט להתמקם באופן מותאם לצרכי המטופל‎. ‎ (רבים ממטופלי מעדיפים לדבר - פסיכותרפיה)‏ כך, התממשותה של אמנות הספרות בטיפול מותאמת מטופל ונשענת על ‏נטיותיהם ‏המוקדמות של המטפל והמטופל.‏

אני מתייחס לאמנות הספרות כ "כלי-עזר" הנכון תמיד לשימוש, תומך, מרחיב, מפרה שיח ‏‏(פסיכותרפיה),‏ ציוד הולם" ל "צלילת מעמקים". ‏באמצעים פשוטים אמנות הספרות מנכיחה ומבררת תחושות, מוצפנות לעיתים, ומורכבות, ומאפשרת ‏רמות ‏עיבוד ‏שונות של תוכן נפשי, החל מהנכחת חוויה וכלה בשיומה.‏ יש מטופלים הנהנים מכתיבה, יש מקריאה של שירים או סיפורים ויש לא מעטים הסולדים מקריאה וכתיבה אז היצירה באמנות חזותית (לעיתים אצל נערים ונערות על הרצף ) ובעיקר השיחה – פסיכותרפיה, היא ‏ה"זירה" ‏בה מתחולל ‏הטיפול והספרות עשויה להיות נוכחת בעיקר בעולם האסוציאציות שלי כפי שהוא מונכח ביני לבין ‏עצמי ובקשר ‏עם ‏המטופל. ‏
תובנות אודות דיכאון  image
ניתן לומר, בזהירות, כי מעבר לנוכחות מספר סימפטומים מספיק, אותם מתאר 5-‏DSM‏, שחוויתם מתוארת ‏בפירוט ב ‏‎2‎‏-‏PDM‏, דיכאון (אפיזודה דיכאונית) ,עשוי לעיתים להיות, חוויה של כאב בלתי פוסק, המלווה לכל ‏מקום ‏ומשפיע באופן מכריע על כל מחשבה או תחושה. החוויה שלו עלולה להיתפס כדבר שאין לו סוף.‏ חשוב לומר, אפיזודה דיכאונית, סופה שהיא עוברת. ‏

במהלכה של אפיזודה דיכאונית, לעיתים קרובות, האתגר הגדול הוא לקבל אותה, אם ניתן גם להבין אותה, ‏להתבונן במה מדכא או מה אני מדכא, ייתכן ותביא איתה הקלה מסוימת – אין הכוונה להפסקת הכאב אלא ‏לאיכות, של ריחוק מה ממנו, המתווספת אליו. ‏
ניתן אולי להמשיג זאת באופן מעט שונה ולומר כי הפחתה במידת ההתנגדות לדיכאון מביאה איתה מידה מסוימת של השקטה.

יש אפשרות כי מהלך של התבוננות, לאורך זמן, ירחיב ויפתח אפשרויות חיים חדשות, כלומר, אני מאמין כי יש ‏פשר לדיכאון והוא עשוי לצפון בחובו שינויים והתאמות בעלי ערך רב להמשך חיינו. ‏יש מה ללמוד מהדיכאון. ככלל יש משמעות גדולה ל "היות יחד", נראה כי עצם פעולת ההתחלקות ותחושה, אף לרגעים, שאינך לבד היא ‏בעלת ערך רב בזמן דיכאון.‏

להרצאה מענינת מאד על  טיפול באפיזודה דיכאונית חריפה - ד"ר שרון זיו-ביימן



חרדה מצמצמת את העולם, דברים רבים נתפסים כמאיימים אפילו שככל הנראה אינם כאלה. ‏חרדה גורמת לנו להיות זהירים יתר על המידה, מתוחים ולחוצים גם כשלא צריך, לדאוג מאד ואף ‏לתאר לעצמנו את התרחישים הגרועים ביותר שעלולים לקרות. ‏חרדה גורמת לנו להימנע מדברים רבים שרצינו לעשות, מדברים רבים שרצינו להגיד, אנו עשויים שלא ‏לנסות, לחוות ואף להצליח ולשגשג בשל החרדה. ‏חרדה עשויה לגרום לנו להסתגר להימנע מלפגוש אנשים ולפתח אינטראקציות חדשות. ‏
חרדה עשויה להביא איתה תסכול רב, תחושת כישלון ואף ייאוש על שאיננו מגשימים את מי שאנחנו. ‏

איני מכיר דרך המעלימה את החרדה או הופכת אותה לדבר מה לא מורגש, חרדה תהיה נוכחת בעוצמה כזו או ‏אחרת, השאלה איך אנחנו כסובלים ממנה לומדים לחיות איתה יחד באופן המיטבי שאנו יכולים. ‏איך יחד עם חרדה אנחנו ממשיכים לפעול, להשפיע, ליצור, לצחוק, למצות את החיים בכל כוחנו.‏

ייתכן, יש אפשרות כזו, שטיפול בחרדה עשוי להביא איתו, מתוך התבוננות במקורות החרדה, "פיסה" של שקט ‏המאפשרת לערוך הפרדה בין החרדה לדברים לכשעצמם. הפרדה כזו עשויה לאפשר לנו להבין מה אנחנו ‏רוצים ‏מעצמנו מה היינו מבקשים שיקרה ובאיזה אופן. במילים אחרות ההבנה מביאה איתה שקט, הכרה בכוחה של ‏החרדה והשפעתה עלינו, מעצם הבנת הכוח אנו יכולים לבחור כיצד להתמודד איתו, אף שזהו אחד הדברים ‏הקשים ביותר לחרדים, עצם עשיית הדבר ממנו אנו חרדים מוביל לסיפוק והשקטה. ‏מבין הדברים הבלעתי עובדה חשובה שנאמרה כבר ואני חוזר עליה, חרדה מביאה איתה הימנעות, בדרך כלל, ‏ההתבוננות בהימנעות ואיסוף כוחות נפש להתנסות בה, על אף ההימנעות, היא מפתח להשקטת החרדה.‏

לקריאה נוספת: 
תובנות אודות הבסיס הביולוגי לחרדה - מחקר של מכון ויצמן למדע

תובנות אודות חרדה  image
היכן ההשקה ואף חפיפה בין תאוריית "יחסי אובייקט" לזו של "פסיכולוגיית העצמי" ?

אולי ה"תיקון" הגדול שמבקשות לערוך תיאוריות יחסי אובייקט נעוץ ביכולת לאזן בין השפעתם של
האובייקטים ה"רעים", המופנמים, לאלה ה"טובים" (בשפתה של קליין, לנוע מהפוזיציה הסכיזו-פרנואידית
לדפרסיבית) ובמובן הטוב, להגדיל את משקלם של האובייקטים ה"טובים" כך שישפיעו מכוחם על התנהלות
משק חיינו הפנימיים, כך שסימני הטוב יהיו ניכרים:
בקבלת החלטות קלה יותר כי מקומו של הטוב(הנפשי\רגשי) ברור יותר, שימוש מועט יותר בהשלכות על ידינו, פתיחות ליצירת ושימור קשרים מיטיבים לרבות קשרים זוגיים ועוד ועוד.

נראה כי "פסיכולוגיית העצמי" מבקשת להיטיב את האובייקטים המופנמים באמצעות התמקמותו של המטפל
כ"זולת עצמי" – קרי, אובייקט מיטיב – אמפתי. לאורך זמן התמקמות אמפתית זו תאפשר הזנה והצמחה של
העצמי או גרעין העצמי של המטופל כך שיוכל לסגל לעצמו את כל שהוזכר לעיל.

ייתכן שוויניקוט, מהזרם העצמאי, יכול היה לומר על זה כי זו תנועה מ"עצמי כוזב" ולא אותנטי ל"עצמי אמיתי"
ואותנטי.