נעים מאד, אני גלעד, מעניק טיפול פסיכותרפי – דינמי, עם התערבויות ביבליותרפויטיות – על פי צורך. בסיסו ואתגרו הגדול של הטיפול, להתהוות לכדי מקום בו ניתן להרגיש, לחוות ולחשוב יחד. בקשר טיפולי מיטיב ניתן יהיה לדבר את היחסים על חלקיהם הלא מודעים (ההנחה במחשבה הפסיכיואנליטית היא כי מגע עם הלא מודע מתמיר ומכונן עצמי לכיד, רציף וגמיש). 

מניסיוני עיבוד של היחסים מוביל לשינוי. תנועה נפשית זו מתעצמת ומתגברת, יש ומביאה איתה יכולת הכלה גדולה יותר, כינון יחסים מיטיבים עם עצמינו ועם אחרים לרבות זוגיות, יחסי הורים - ילדים, תמורות מבוקשות בעולם המקצועי לאור חלומות ושאיפות, עיבוד אזורי נפש טראומטיים וצמיחה מהם ועוד. מניסיוני, שינוי המתחולל דורש נפש שיש חלקים בתוכה המוכנים ורוצים שינוי, ערים לכך ששינוי משנה את עולמנו ולעיתים, מביא עימו תזוזות אשר יש להסתגל אליהן – גוף ונפש.

בהתמחותי טיפלתי, במסגרת טיפול יום בביה"ח הפסיכיאטרי באר יעקב – "מרחבים", במבוגרים המתמודדים עם קושי נפשי אקוטי – הנמצאים במשבר אותו הם מבקשים לצלוח. היו אלה מבוגרים המתמודדים עם פוסט-טראומה, פוסט-טראומה מורכבת, דיכאון וחרדה והפרעות מצב רוח נוספות, מחשבות אובדניות, אובדנים שחוו במהלך חייהם ועוד.

עם קשיים נפשיים דומים ומגוונים נפגשתי במרפאות בהן עבדתי מאז, מרפאת בריאות הנפש, מבוגרים, באר יעקב, מרפאת בריאות הנפש מבוגרים, רחובות ומרפאת מבוגרים, נוער וילדים בה אני עובד היום, "הארבעה", בתל אביב. מבין הקשיים אזכיר, התמודדות עם התדרדרות מצב נפשי בעקבות המלחמה לרבות עיבודן של טראומות, חיפוש ומציאת זוגיות לצד שמירה טיפוח וצליחת משבר זוגי. שאלות קריירה, שינוי כיוון מקצועי, פיטורין. טיפול בבן משפחה חולה, מחלות כרוניות ועוד.
בשנים אלה שימשתי כמטפל של נוער על הרצף ASD (גבוהה על הספקטרום), ברשותי ניסיון ותובנות רבות בעבודה עם אוכלוסייה זו. אני מתמחה כיום בפסיכותרפיה פסיכודינמית – פסיכואנליטית באוניברסיטת תל אביב.

ניתן לומר, בזהירות, כי מעבר לנוכחות מספר סימפטומים מספיק, אותם מתאר 5-‏DSM‏, שחוויתם מתוארת ‏בפירוט ב ‏‎2‎‏-‏PDM‏, דיכאון (אפיזודה דיכאונית) ,עשוי לעיתים להיות, חוויה של כאב בלתי פוסק, המלווה לכל ‏מקום ‏ומשפיע באופן מכריע על כל מחשבה או תחושה. החוויה שלו עלולה להיתפס כדבר שאין לו סוף.‏ חשוב לומר, אפיזודה דיכאונית, סופה שהיא עוברת. ‏

במהלכה של אפיזודה דיכאונית, לעיתים קרובות, האתגר הגדול הוא לקבל אותה, אם ניתן גם להבין אותה, ‏להתבונן במה מדכא או מה אני מדכא, ייתכן ותביא איתה הקלה מסוימת – אין הכוונה להפסקת הכאב אלא ‏לאיכות, של ריחוק מה ממנו, המתווספת אליו. ‏
ניתן אולי להמשיג זאת באופן מעט שונה ולומר כי הפחתה במידת ההתנגדות לדיכאון מביאה איתה מידה מסוימת של השקטה.

יש אפשרות כי מהלך של התבוננות, לאורך זמן, ירחיב ויפתח אפשרויות חיים חדשות, כלומר, אני מאמין כי יש ‏פשר לדיכאון והוא עשוי לצפון בחובו שינויים והתאמות בעלי ערך רב להמשך חיינו. ‏יש מה ללמוד מהדיכאון. ככלל יש משמעות גדולה ל "היות יחד", נראה כי עצם פעולת ההתחלקות ותחושה, אף לרגעים, שאינך לבד היא ‏בעלת ערך רב בזמן דיכאון.‏

להרצאה מענינת מאד על  טיפול באפיזודה דיכאונית חריפה - ד"ר שרון זיו-ביימן